סוגי גיבוי: מלא, מצטבר, דיפרנציאלי וסינתטי

מלא, מצטבר, דיפרנציאלי, סינתטי — לפעמים נדמה שצריך לגבות גם את רשימת המונחים. בפועל, ההבדל מתחיל בשאלה פשוטה: האם שומרים את כל המידע או רק את מה שהשתנה? נעשה סדר בסוגים, בדרך השחזור ובשיקולים לבחירה. אם אתם כבר מכירים את הבסיס, אפשר לעבור להשוואה ולתרשים הבחירה שבהמשך.

העקרונות המרכזיים

• מלא הוא נקודת הבסיס
• שינויים נשמרים בשיטות שונות
• בוחנים גם זמן שחזור

גיבוי מלא: מתחילים מכל קבוצת הנתונים

גיבוי מלא שומר את כל קבוצת הנתונים שבחרתם ומעביר אותה ליעד הגיבוי. הוא הבסיס לשיטות השינוי שבמדריך. ״מלא״ מתייחס לקבוצה שנבחרה — לא בהכרח לכל מה שקיים בארגון.

אם מעתיקים הכול בכל הרצה, חלק גדול מהמידע עלול לעבור שוב אף שלא השתנה. כדי לחסוך העברה ואחסון אפשר לשמור שינויים בגיבוי מצטבר או דיפרנציאלי, או לבנות נקודה מלאה סינתטית. לא חייבים לשלוח שוב את כל הספרייה בגלל עמוד אחד שהשתנה.

גיבוי מצטבר: רק מה שהשתנה מאז הפעם הקודמת

גיבוי מצטבר, Incremental, שומר את מה שהשתנה מאז הגיבוי הקודם. כל הרצה מוסיפה את השינויים מאז הנקודה האחרונה. כך אפשר לצמצם העברה ושימוש באחסון, ולעיתים לגבות בתדירות גבוהה יותר.

איך פועלת השרשרת?

הגיבוי המצטבר יוצר שרשרת. ככל שהיא מתארכת, בתצורה המתוארת במקור עלולים להידרש יותר זמן ומשאבים לבדיקת הגיבוי המלא והשינויים ולהשוואה בין המחשב ליעד.

המקור ממליץ ליצור גיבוי מלא תקופתי ולהתחיל רצף חדש. תדירותו יכולה להיות שבועית, חודשית או אחת לכמה חודשים, לפי הצורך.

בתצורה של שרשרת תלויה, אי אפשר למחוק חוליה שהשחזורים המאוחרים עדיין זקוקים לה. המקור מתאר מחיקה של הסדרה כולה, מהבסיס המלא ועד הגיבוי המלא הבא, וממליץ על יצירת בסיסים מלאים תקופתיים.

סוגי גיבוי מצטבר

אפשר להבחין בין שיטות לפי גודל יחידת השינוי שהמערכת שומרת. המדריך מתמקד בשתי שיטות נפוצות.

גיבוי מצטבר ברמת קובץ

בגיבוי מצטבר ברמת קובץ, שינוי בקובץ גורם לשליחת הקובץ כולו כגרסה חדשה. זה פשוט ויכול להתאים לקבוצת מידע קטנה. בקובץ גדול, גם שינוי קטן עלול לדרוש הרבה זמן ומקום.

גיבוי מצטבר ברמת בלוק

בגיבוי ברמת בלוק, המערכת בודקת חלקים בתוך הקובץ ומעתיקה רק את הבלוקים שהשתנו. בתנאים מתאימים, זה יכול לצמצם את ההעברה לעומת שליחת הקובץ כולו. היחידה שמשתנה קטנה יותר, ולכן גם העבודה עשויה להיות קטנה יותר.

נקודות שהמקור מדגיש

• גיבוי ברמת בלוק יכול לצמצם זמן ונפח אחסון.
• גיבוי קובץ שלם בכל שינוי פחות יעיל לקבצים גדולים שמשתנים לעיתים קרובות, משום שהקובץ נשלח מחדש.
• שחזור משרשרת בלוקים עשוי להיות איטי: התוכנה צריכה לקרוא את הבסיס ואת השינויים הנדרשים, להרכיב את הקובץ ולהחזיר אותו.
• כאשר שינוי חסר בשרשרת תלויה, הוא עלול לפגוע בשחזורים שזקוקים לו. לכן המקור ממליץ להתחיל מפעם לפעם שרשרת חדשה עם גיבוי מלא.

גיבוי דיפרנציאלי: השינויים מאז הבסיס המלא

גיבוי דיפרנציאלי שומר מידע חדש ושינויים מאז הגיבוי המלא שעליו הוא מבוסס. כאן נקודת ההשוואה אינה הגיבוי האחרון, אלא הבסיס המלא. לכן ההבדל מול מצטבר הוא לא רק בשם — הוא משנה גם אילו עותקים נדרשים לשחזור.

המקור מדגיש שהוא בדרך כלל מהיר יותר מגיבוי מלא, ושנפחו גדל עם הזמן. הוא מתאר שימוש בגיבוי דיפרנציאלי במסדי Microsoft SQL Server וביישומי מסד נוספים, ומציג אותו כפחות יעיל בחלק מתרחישי הקבצים ותמונות המערכת.

מלא סינתטי: בונים מחדש ממה שכבר נשמר

גיבוי מלא סינתטי, Synthetic Full, בונה נקודה מלאה חדשה מתוך מידע שכבר נשמר במאגר והשינויים החדשים. במקום לקרוא ולשלוח שוב הכול מהמקור, משתמשים גם במה שכבר נמצא ביעד. זה יכול להפחית את ההעברה מהמערכת שמגבים.

איך הוא עובד?

לאחר שמירת בסיס מלא ראשון, ממשיכים לשמור את השינויים. מפעם לפעם נדרשת נקודה מלאה נוספת, למשל כדי לתמוך בנקודות שחזור שונות, בשמירת גרסאות, בשרשרת מצטברת ברמת בלוק או במדיניות ארכיון.

המקור מתאר מימוש שבו המערכת משווה את הנתונים שבמאגר לנתונים במחשב, מעבירה רק את השינויים ומעתיקה את יתר המידע בתוך האחסון כדי ליצור קבוצה מלאה חדשה. במימושים אחרים מאחדים גיבוי מלא עם גיבויים מצטברים שכבר קיימים ביעד. העיקרון הוא שימוש חוזר בנתונים השמורים, ולא העברה מלאה מחדש מהמקור.

גישה כזו עשויה להיות יעילה במיוחד לקבצים גדולים ולגיבויי מערכת מלאים.

איך נבחנה היעילות במקור?

הצוות המתואר במסמך ערך בדיקות בתנאים שונים, גם עם לקוחות שהשתתפו בבדיקת גרסה מוקדמת. היעילות נמדדה באמצעות היחס בין נתונים שהועלו מהמחשב לבין נתונים שנעשה בהם שימוש באחסון.

• מעט שינויים ופיצול נמוך בדיסק: בתרחיש ״משתמש בינוני״ תואר יחס של 20% מהמחשב ו־80% מהענן. כשבוצעו מעט שינויים תואר גם יחס של 10% ו־90%.
• מחשבי מפתחים: עם שינויים רבים ופיצול גבוה יותר תוארו יחסים של 60%/40% ושל 40%/60%.
• שינוי כמעט בכל המידע: בתרחיש הפחות יעיל תואר יחס של 92% מהמידע המקומי ו־8% מהענן.

נקודות נוספות

• המקור מציין יעילות גבוהה יותר בקבצים גדולים.
• בתרחישים מתאימים, מלא סינתטי יכול להיות מהיר יותר ממלא רגיל.
• כאשר יש מעט שינויים, גיבוי מצטבר ברמת בלוק עדיין עשוי להיות מהיר יותר מהכנת נקודה מלאה סינתטית.

איך בוחרים בלי ללכת לאיבוד?

אין סוג גיבוי שמנצח בכל מצב. בודקים איזה מידע מגבים, כמה הוא משתנה ואיך צריך לשחזר אותו. הטבלה הבאה מרכזת את ההבדל המרכזי בין השיטות:

תרשים הבחירה שבמקור, בתצוגה נגישה

תרשים המקור מתחיל בבסיס מלא, ואז שואל איזה סוג מידע צריך לגבות. הנה ארבעת המסלולים שלו בצורה שאפשר לקרוא גם בלי לפענח חצים:

• חלק מהנתונים: גיבוי מצטבר ברמת בלוק.
• גיבוי ברמת מערכת: מלא סינתטי, ואם אינו אפשרי, מצטבר ברמת בלוק.
• Microsoft SQL Server: מלא, דיפרנציאלי ויומן עסקאות, שמכונה בתרשים ״מצטבר״.
• מסדי נתונים או יישומים אחרים: מצטבר ברמת בלוק.

המקור מסיים בכמה כללי אצבע:

• מתחילים מבסיס גיבוי מלא.
• שוקלים גיבוי מצטבר לקבצים.
• לא שוכחים את ניהול הבסיסים המלאים והשרשרת.
• בגיבוי Image בוחנים אפשרות למלא סינתטי.
• ב־SQL Server בוחנים מלא, דיפרנציאלי וגיבוי יומן עסקאות.

כשבוחרים שיטה, בדקו גם את הגיבוי וגם את הדרך חזרה. העברה מהירה היא יתרון, אבל ביום התקלה צריך לדעת אילו עותקים נדרשים וכמה זמן השחזור לוקח.

נוסח עברי מלא המבוסס על גוף המאמר בקובץ ה־PDF שסופק, בעריכת שפה לקריאה נוחה. הערות דיוק ותיקונים למקור מסומנים בנפרד. דוגמאות הסבר נוספו לפי הצורך; תפריטי אתר, מודעות וקישורי המלצות אינם חלק מגוף המאמר.

מקור: Guide_to_Backup_Types.pdf מאת MSP360.