
כאשר נדרש לשמר מידע לצורך הליך משפטי, צוות המחשוב צריך לדעת בדיוק מה לשמור ומי מוסמך להחליט. הגיבוי הרגיל ממשיך לעבוד לפי זמני שמירה ומחיקה; שימור ייעודי צריך להתייחס גם להנחיה המשפטית.
מההנחיה לשימור
- היקף מוגדר
- מחיקה מבוקרת
- גישה ותיעוד
מקבלים הגדרה ברורה של ההיקף
הגורם המשפטי המוסמך מגדיר את האנשים, המערכות, סוגי המידע והתקופה הרלוונטיים. צוות המחשוב מתרגם זאת למקורות נתונים ולפעולות טכניות. תעדו גם מגבלות: מידע שכבר נמחק, מערכת שלא ניתן לגשת אליה או מקור שלא נכלל.
בודקים מה עלול להימחק
מפו כללי שמירת גרסאות, מחיקה אוטומטית, חשבונות עובדים שעזבו ותהליכי ניקוי. התאימו את ההגדרות לפי ההנחיה והיכולות של כל מערכת, ובדקו שהשימור אכן חל על המידע שנבחר. עותק חד־פעמי אינו בהכרח שומר שינויים שיתווספו בהמשך.
מגבילים גישה ומתעדים פעולות
הגדירו מי רשאי לצפות, לייצא או להעביר את המידע. שמרו רישום של מקור, זמן, שיטת איסוף והעברות בין גורמים. אם נדרשת בדיקת שלמות, תכננו אותה כחלק מהתהליך ולא רק אחרי שהקבצים הועתקו.
בודקים ומסיימים באופן מבוקר
- בדקו שהמקורות שהוגדרו נכללו ושאפשר להגיע למידע.
- עדכנו את ההיקף כשמתווסף מקור רלוונטי.
- שחררו שימור רק בעקבות הנחיה מוסמכת ומתועדת.
- בדקו אילו כללי מחיקה יחזרו לפעול לאחר השחרור.
תקופות השימור והדרישות הראייתיות נקבעות לפי המקרה והדין החל. המאמר מתמקד בתהליך הטכני ואינו קובע דרישות משפטיות.

